נזיקין

מטרות דיני הנזיקין הן עשיית צדק, יצירת הרתעה, מתן פיצוי ( סעד ) השבת המצב לקדמותו, פיזור הנזק ויעילות כלכלית. 
דיני הנזיקין מעניקים סעד (פיצוי) למי שנגרם לו נזק כתוצאה מהתנהגותו האסורה של האחר.
התנהגותו האסורה של האחר נקראת בלשון החוק “עוולה”.  
החקיקה בנזיקין כוללת את פקודת הנזיקין, חוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה), חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים , פקודת הביטוח רכב מנועי, חוק איסור לשון הרע, חוק הגנת הפרטיות, החוק למניעת הטרדה מינית וחוק עוולות מסחריות.
מי שניזוק כתוצאה מעוולה פרטיקולרית ( תקיפה, הסגת גבול, כליאה, מיטרד, נגישה, גרם הפרת חוזה ) או מעוולת מסגרת

( רשלנות, הפרת חובה חקוקה ) רשאי לתבוע את המזיק.
לעובדי ציבור ועובדי מדינה קיימת בתנאים מסויימים חסינות מפני תביעה בנזיקין.
אין אפשרות לתבוע בנזיקין קטין שגילו מתחת לגיל 12 בעת ביצוע העוולה. 
מעביד יהיה אחראי למעשיו של עובדיו אם מתקיימים ביניהם יחסי עובד – מעביד כהגדרתם בחוק וכן אם המעביד הרשה לבצע את הפעולה האסורה או אישרה בדיעבד או שהעובד עשה את הפעולה האסורה במסגרת תפקידו הרגיל ( ע”א 8027/14 ). הפסיקה הגדירה את מבחן השליטה הגמורה, המרות והפיקוח ( ע”א 502/78 )