top of page
top-view-career-guidance-items-judges.jpg

נזיקין

מטרות דיני הנזיקין הן עשיית צדק, יצירת הרתעה, מתן פיצוי ( סעד ) השבת המצב לקדמותו, פיזור הנזק ויעילות כלכלית. 
דיני הנזיקין מעניקים סעד (פיצוי) למי שנגרם לו נזק כתוצאה מהתנהגותו האסורה של האחר.
התנהגותו האסורה של האחר נקראת בלשון החוק “עוולה”.  
החקיקה בנזיקין כוללת את פקודת הנזיקין, חוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה), חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים , פקודת הביטוח רכב מנועי, חוק איסור לשון הרע, חוק הגנת הפרטיות, החוק למניעת הטרדה מינית וחוק עוולות מסחריות.
מי שניזוק כתוצאה מעוולה פרטיקולרית ( תקיפה, הסגת גבול, כליאה, מיטרד, נגישה, גרם הפרת חוזה ) או מעוולת מסגרת

( רשלנות, הפרת חובה חקוקה ) רשאי לתבוע את המזיק.
לעובדי ציבור ועובדי מדינה קיימת בתנאים מסויימים חסינות מפני תביעה בנזיקין.
אין אפשרות לתבוע בנזיקין קטין שגילו מתחת לגיל 12 בעת ביצוע העוולה. 
מעביד יהיה אחראי למעשיו של עובדיו אם מתקיימים ביניהם יחסי עובד – מעביד כהגדרתם בחוק וכן אם המעביד הרשה לבצע את הפעולה האסורה או אישרה בדיעבד או שהעובד עשה את הפעולה האסורה במסגרת תפקידו הרגיל ( ע”א 8027/14 ). הפסיקה הגדירה את מבחן השליטה הגמורה, המרות והפיקוח ( ע”א 502/78 )         

תאונות דרכים

תביעות נזיקין של נפגעים בעקבות תאונת דרכים מוסדרות תחת הסדר מיוחד שנקבע בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ( חוק הפלת”ד ) וכן בפקודת ביטוח רכב מנועי. החוק מגדיר מהי תאונת דרכים בנוסף, הפסיקה קבעה קווים מנחים נוספים. אדם שנפגע בתאונת דרכים זכאי לפיצוי מבעל הרכב הפוגע , גם אם בעל הרכב אינו אשם בגרימת התאונה. הפיצוי יתקבל מחברת הביטוח של בעל הרכב ובתנאי שנגרם לו נזק. הנוהג ברכב, נוסע ברכב, צד ג שנפגע על ידי הרכב זכאים לפיצויים מכוח חוק הפלת”ד.

תאונות עבודה

תאונת עבודה מוגדרת בחוק הביטוח הלאומי כאירוע שבו נפגע העובד תוך כדי ועקב עבודתו אצל מעבידו.  הווה אומר שהתאונה קרתה במהלך שעות עבודת הנפגע וכן שהתאונה קרתה עקב תנאי העבודה בהם נאלץ לעבוד הנפגע. תאונה שקרתה בדרך לעבודה וכן בחזרה ממנה נחשבת אף היא תאונת עבודה. בין היתר, מדובר גם בתאונת דרכים שאירעה בזמן עבודתו של הנפגע.

רשלנות – נזק ופיצוי 

 עוולת הרשלנות מאפשרת לניזוק לקבל פיצוי כספי מהמזיק שגרם לו לנזק רק במידה והמזיק הפר סטנדרט התנהגות ספציפי או כפי שמופיע בפסיקה “אדם סביר לא היה מתנהג כפי שהתנהג אותו מזיק”. כדי שתתגבש עוולת הרשלנות צריכים להתקיים התנאים הבאים: חובת הזהירות, התרשלות, קשר סיבתי בין ההתרשלות לנזק וכן התקיימות נזק.   

bottom of page