חברות
כל אדם רשאי לייסד חברה ובלבד שמטרה ממטרות החברה אינה נוגדת את החוק, אינה בלתי מוסרית או אינה נוגדת את תקנת הציבור. אחד מעקרונות היסוד בדיני החברות בישראל הינו העיקרון המכונה “עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת”, לפיו כל תאגיד ובפרט חברה בע”מ מהווה אישיות משפטית בפני עצמה, נפרדת מבעליה ומנהליה, הכשרה לבצע כל פעולה משפטית שאינה אנושית. ביהמ"ש רשאי לייחס חוב של חברה לבעל מניה בה, אם מצא כי בנסיבות הענין צודק ונכון לעשות כן.
רכישה ומכירת חברות
לפי חוק החברות תחת ההגדרה של “נושא משרה” ניתן לכלול את הדירקטורים, המנכ”ל, הסמנכ”לים וכל מנהל אחר הכפוף ישירות למנכ”ל החברה. החוק מייחס לנושא משרה חשיבות רבה ומחייב אותם לפעול תוך שמירת אמונים לחברה, ובכלל זה לפעול בהיעדר ניגוד עניינים, כדוגמת העדפת האינטרס האישי שלהם על פני טובת החברה, דבר שמאפשר לעיתים לחברה עצמה, לתבוע את נושא המשרה שלה, על כל המשתמע מכך. סעיף 252 לחוק החברות, מכיל על נושא המשרה את ההתחייבות לפעול תחת “חובת זהירות” כלפי החברה. ברגע שיהיה ניתן להוכיח שהחלטה של נושא משרה התקבלה בצורה לא מקצועית, בחיפזון או ברשלנות, והיתה נגועה בשיקולים זרים או ניגוד אינטרסים, נטל הראייה מבחינת נושא המשרה, יהיה כבד ובתי המשפט עלולים להתערב בדברים בדיעבד ולהשית אחריות על אותו נושא משרה. האחריות האישית הכבדה שמקפלת בתוכה חובת האמונית ואת חובת הזהירות מרתיעה אנשים מלשמש דירקטורים, ואחד הפתרונות לכך, הינה הכנסת סעיף של ביטוח ושיפוי עבור נושא המשרה בגין פעילותו במסגרת תפקידו.
רישום חברות, עמותות ושותפויות
יחידת רשם החברות אמונה על הטיפול ברישום חברות, בקבלה ובבדיקה של דיווחים שחברות חייבות בהגשתם לרשם, ברישום שעבודים ובהסרתם, פירוק מרצון של חברות, מיזוגים והחייאות, בהתאם להוראות חוק החברות והתקנות שהותקנו מכוחם של חיקוקים אלה. עמותות וחברות לתועלת הציבור (חל”צ), המהוות ליבת המגזר השלישי במדינת ישראל, מפוקחות על ידי רשם העמותות ורשם ההקדשות, בהתאמה, על פי דין. יחידת רשם העמותות וחל”צ אמונה על הטיפול ברישום, בפיקוח ובבקרה על עמותות, מכוח הסמכויות שהוקנו לרשם העמותות בחוק העמותות והתקנות שהותקנו מכוחו. יחידת רשם השותפויות אחראית על הטיפול ברישום שותפויות, בקבלה ובבדיקה של דיווחים ששותפויות חייבות בהגשתם לרשם, בפירוקן והחייאתן, זאת, בהתאם להוראות פקודת השותפויות והתקנות שהותקנו מכוחה.
תאגידים
כל אדם רשאי לייסד חברה, ובלבד שמטרה ממטרות החברה אינה נוגדת את החוק, אינה בלתי מוסרית או אינה נוגדת את תקנת הציבור. אחד מעקרונות היסוד בדיני החברות בישראל הינו העיקרון המכונה “עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת”, לפיו כל תאגיד ובפרט חברה בע”מ מהווה אישיות משפטית בפני עצמה, נפרדת מבעליה ומנהליה, הכשירה לבצע כל פעולה משפטית שאינה אנושית. בית משפט רשאי לייחס חוב של חברה לבעל מניה בה, אם מצא כי בנסיבות הענין צודק ונכון לעשות כן, במקרים החריגים שבהם השימוש באישיות המשפטית הנפרדת נעשה באופן שיש בו כדי להונות אדם או לקפח נושה של החברה או באופן הפוגע בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה.
ייצוג בהוצאה לפועל
חוק הירושה מסדיר את אופן העברת עיזבונו של אדם שנפטר לאחר או לאחרים, לאחר מותו. צוואה ניתנת לשינוי כל עוד המוריש חי, ומקנה לזוכים זכויות בעיזבון רק עם מותו. המוריש חופשי לבחור כיצד יחולק רכושו ומי יהיו יורשיו. קיימים 2 סוגי ירושה: ירושה על פי צוואה וירושה על פי דין. היורשים על פי דין הם בני המשפחה. עיסקה בירושה עתידית לפני מות המוריש – בטלה. צוואות הדדיות הן צוואות הנערכות בעקבות החלטה משותפת של בני זוג באשר לתוכנן, ומתוך הסתמכות על כך שכל אחד מהם עורך צוואה זהה לצוואת האחר. ביסוד הצוואה ההדדית קיימת הסכמה שלא לבטלה באופן חד צדדי
אשראי בנקאי / חוץ בנקאי
בעבר היו הבנקים הגורם כמעט הבלעדי בהענקת הלוואות למגזרים הפרטי והעסקי. עם הזמן התפתח שוק נוסף לגיוס אשראי בו נכללים שלל הגופים החוץ בנקאיים המציעים הלוואות. חברות אשראי וביטוח, גופי הלוואה שונים, מוסדות מימון ואחרים, כולם מציעים אשראי בדרך שאינה בנקאית, ופעמים רבות פתרון זה מתאים מאוד לרבים. בין אם בשל בעיות שמערים הבנק על קבלה, תנאים טובים יותר להלוואה וכיו”ב. מגוון האופציות העומדות בפני בעלי חברות ועסקים גורם לחוסר בטחון ואי וודאות. על מי אפשר לסמוך. קחו לדוגמא את אי הסדרים שהתגלו בחברת האשראי יונט קרדיט וכן שאין רגולציה עדיין בתחום זה. כדי להסיר את אי הוודאות מומלץ להשתמש בשירותים מקצועיים מבוססים משפטית.
בוררויות וגישור
בוררויות וגישור מהווים חלק מרכזי בפרקטיקת ניהול ויישוב סכסוכים. הליך בוררות הוא הליך דומה להליך שיפוטי. הצדדים מביאים את הסכסוך להכרעת הבורר, ההכרעה מתקבלת על ידי הבורר והצדדים מחוייבים לקבלה. בהליך גישור אין למגשר סמכות הכרעה. המגשר פועל להבאת הצדדים להסדר המוסכם עליהם. הצדדים הם שקובעים את ההסדר.מרגע שצד הסכים להעביר את ההליך לבוררות הוא אינו יכול לחזור בו מהסכמתו, בגישור לעומת זאת, תמיד קיימת האפשרות לעזוב את ההליך. הליך בוררות דומה להליך שיפוטי ולכן אסור לבורר להפגש עם אחד הצדדים בנפרד, בהליך גישור לעומת זאת, האפשרות של המגשר להפגש עם הצדדים בנפרד היא מאבני היסוד של ההליך.
ייפוי כוח מתמשך
ייפוי כוח מתמשך הוא בעצם מסמך משפטי המאפשר לכל אדם בגיר (מעל גיל 18), לקבוע כיצד ועל ידי מי יטופלו ענייניו בעתיד, במידה ויגיע למצב בו לא יוכל לטפל בכך בעצמו. זאת בתנאי שהוא מבין את המשמעות, המטרות והתוצאות של מתן ייפוי הכוח המתמשך. היתרון מרכזי של ייפוי הכוח הוא שהאדם “הממנה” בוחר מרצונו, עוד בשלב בו הוא מבין ומסוגל לקבל החלטות ולבצען, מי יטפל בענייניו וכיצד יראו חייו אם וכאשר מצבו יתדרדר, כתוצאה למשל- מתאונה, ממחלות זיקנה (כגון דמנציה), ממוגבלות נפשית, העלולות לפגוע בכושר השיפוט שלו. הממנה יכול לתת ייפוי כוח מתמשך לכלל ענייניו, האישיים (כולל הרפואיים) והרכושיים או רק לחלקם.
מזונות מן העיזבון
הזכות למזונות מן העיזבון מעוגנת בסעיף 56 לחוק הירושה: “הניח המוריש בן זוג, ילדים או הורים והם זקוקים למזונות, זכאים הם למזונות מן העיזבון”. מדובר בזכות סוציאלית העומדת לבן הזוג, לילדו ו/או להוריו של הנפטר, כל עוד הם נזקקים (לא מסוגלים לספק בעצמם את צורכיהם הבסיסיים) ופרנסתם הייתה על הנפטר ערב מותו.